It would be a mistake to try and define, describe, explain, or teach the art of Roee Suffrin solely through the categories of European, academic, artistic logic. For the latter is Cartesian logic, sure of itself. But its system of deductible sequences – like the Windows computer system – cannot explain the fact that we consistently find, in Roee Suffrin’s paintings, the same interrogative quality, light, and fecundity in variety of subjects and techniques. His paintings are inspired by a “unique source” – which we sense but are unable to define because its complexity, multiplicity and unity surpass conceptual logic.                                                                 

קשה להגדיר או לתאר את עבודתו של רועי סופרין רק באמצעות ההגיון האירופי האקדמי. זהו הגיון קרטזיאני (רציונאלי בנוסח דה-קארט), מלא בבטחון עצמי, שפועל דרך קידוד וצימצום - כמו מערכת הפעלה ממוחשבת. לכן הוא אינו מסוגל להסביר את מה שמיוחד בציוריו של סופרין; את האיכות החוקרת, את האור הקורן ואת ה'פוריות' שבמגוון הנושאים והטכניקות. הוא אינו מסוגל לחוש את המקור ממנו מגיעים הציורים, הניתן לחישה אך לא להגדרה. המורכבות, הריבוי והאחדות שבעבודות הן מעבר לכל הגיון מושגי

The power of Suffrin’s works, witnessed by those who have placed them in their homes, derives from the fact that they never fall into an academic category whose components and originality could be the subject of an art lecture. For such academic or economic talks, the works would more likely have been placed in museum-cemeteries, to be taken out of cold rooms or vaults, examined in front of students and experts and replaced in the vaults at closing time.

Suffrin plunges us into multiple dimension through the diverse themes he deals with. His themes always concern man and the contemporary world. His mastery of academic techniques is used to produce something beautiful and there is no specialization of themes. His themes are varied but this does not mean that he has not yet found himself. On the contrary, the multi-faceted unity of his paintings possesses an immense, vital meaning like that of a living organism.

His paintings, therefore, never leave us in a state of soporific calm, for Suffrin plunges us constantly into this dynamic which reveals itself in the most humble aspect of existence. Sometimes we are plunged in the beauty of the universe, of spirituality, of inter-personal relations, etc, but – often – this duality or multiplicity of dynamics, that is always connected to existence, creates a painful tension in the visual work or in ourselves. 

Prof. Yehoshua Rahamin Dufour

 הצופה אינו יכול אז להישאר לבד. הוא אינו יכול להעסיק את עצמו בדיבור פשטני בדבר פני השטח של הציור, הטכניקה שלו, או להשוות השוואה סגנונית בין אסכולות שונות. יתרה מזאת, הוא אינו יכול יותר להיות שקוע כולו בתפקיד הבולע אותו - התפקוד החברתי המוגדר - המחסום היציב והסגור. הוא הופך להיות יחסים, שאלות רב-גוניות, בקעים, הווה ועתיד, זרמים יציבים